[ 245 ] סטראוטיפים, ריאליזם והמאבק על הייצוג קולוניאליסטי הולכים בהם יד ביד עם אפיון מתנשא וציור של דיוקן חברתי מעוות . ה״אינדיאנים״ מן המערבונים ההוליוודיים הקלסיים, שהופשטו מן הניב שלהם עצמם, מתבטאים באנגלית פידג׳ין – סימן לאי-יכולתם לשלוט בשפה ה״תרבותית״ . בסרטים רבים של העולם הראשון שעלילתם מתרחשת בעולם השלישי, “המילה של האחר״ נמחקת, מעוותת או מושמת ללעג . בסרטים שמתרחשים בצפון אפריקה למשל הערבית היא מלמול סתום בעוד שפת התקשורת ה״אמיתית״ היא הצרפתית שבפי ז׳אן גאבן ב פֵּפֶּה לֶה מוֹקוֹ ( 1936 , Pépé le Moko ) או האנגלית שבפי בוגרט וברגמן ב קזבלנקה . ב לורנס איש ערב של לין, סרט שמגלה חיבה יומרנית ואף רברבנית כלפי הערבים, אנו כמעט לא שומעים כלל ערבית אלא אנגלית שמדוברת בשלל מבטאים, שכמעט כולם ( למעט מבטאו של עומר שריף ) אינם קשורים לערבית . וסרט עכשווי יותר, שמיים מגינים מעל של ברטולוצ׳י ( , The Sheltering Sky Bernardo Bertolucci, 1991 ) המתרחש בצפון אפריקה, נותן עדיפות לאנגלית של גיבוריו ולא טורח לתרגם את הדיבור הערבי . בהתחשב בהיסטוריה הקולנועית הזאת, ההתקדמות היחסית שמפגינים הסרטים...
אל הספר