נטל הייצוג

[ 233 ] סטראוטיפים, ריאליזם והמאבק על הייצוג תמידית לעבר מהות שלילית משוערת כלשהי . הייצוגים נעשים אפוא אלגוריים : בתוך השיח ההגמוני כל שחקן או דמות מוכפפים נתפסים כסיכום סינקדוכי של קהילה רחבה אבל הומוגנית לכאורה . לעומת זאת, ייצוגיהן של קבוצות שליטות נתפסים לא כאלגוריה אלא כייצוגים שהם מגוּונים “מעצם 9 קבוצות טבעם״ – דוגמאות למגוון שאינו בר הכללה של החיים עצמם . שנהנות מעוצמה חברתית אינן צריכות להיות מוטרדות מדי מ״סילופים וסטראוטיפים״ כי גם הדימויים השליליים המזדמנים הם רק חלק מטווח רחב של ייצוגים . פוליטיקאי לבן מושחת אינו נחשב “בושה לגזע״ ; שערוריות פיננסיות אינן מכתימות את הכוח הלבן . אבל דימויים שליליים של קבוצה שסובלת מתת-ייצוג נטענים בתוך ההרמנויטיקה של השליטה במטען מופרז להכאיב של משמעות אלגורית כחלק ממה שמייקל רוגין מכנה “הערך הסמלי העודף״ של המדוכאים : האופן שבו אפשר להציב שחורים לדוגמה 10 כסמל למשהו שאינו הם עצמם . הרגישות הזאת פועלת על רצף שיש בו ייצוגים אחרים וחיי היום-יום עצמם שה״נטל״ עשוי להיות בהם כמעט קשה מנשוא . מתעלמים מן הרצף הזה כל אימת שמציבים סטראוטיפים הנוגעים ...  אל הספר