עמנואל קאנט — חלק שני: ״מה ששנוא עליך״ מ"כלל הזהב" עד "הצו הקטגורי"

] 129 [ עמנואל קאנט — חלק שני אתחיל באזהרה . אזהרה זו מגיעה מארנסט בלוך : מי שחושב שאפשר לדחוס את תורת המוסר של קאנט לתוך פתק בעוגיית מזל, מוטב לו שלא ימשיך בלימודיו . לדעת בלוך, אי אפשר לצמצם את תורת המוסר הקאנטיאנית לכדי סיסמה בסגנון של ״מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך״ . לעומת בלוך, הפילוסוף ארתור שופנהאואר כתב בחיבורו ״ביקורת על הפילוסופיה הקאנטיאנית״, שכאשר מביטים באור על ״עקרון המוסר״ של קאנט, כל מה שרואים אינו אלא ניסוח עקיף ומלומד של העיקרון העתיק והפשוט : “quod tibi fieri non vis, alteri ne feceris” — עיקרון שבעצם אומר על דרך החיוב ״מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך״ . וספק אם בלוך היה יכול לומר ששופנהאואר מחפש קיצורי דרך, הרי ספרו של שופנהאואר העולם כרצון וכדימוי רחוק מלהיות דקיק . ביקורת זו של שופנהאואר לא הפתיעה אף אחד . כבר בני דורו של קאנט קישרו בין ״הצו הקטגורי״ הקאנטיאני ובין אותו פתגם עתיק, ולכן קאנט מצא לנכון להוסיף את הערת השוליים הבאה לחיבורו הנחת יסוד למטפיזיקה של המידות : ״אין לחשוב שהפתגם הטריוויאלי ׳מה ששנוא עליך׳ וכולי יכול לשמש כאן כלל או עיקרון מנחה״ . ואכן הפתגם ״מה...  אל הספר