] 97 [ ז׳אן-ז׳א ק רוסו המשותפים — ככל הנראה חמישה — נמסרו לבית היתומים . בתחילה ידעו על מסירת הילדים לבית היתומים רק חבריו הקרובים של רוסו, אחר כך ידעו על כך גם יריביו הקרובים ביותר, ולבסוף ידע על כך גם וולטר, שבסוף שנת 1764 בישר על כך לעולם כולו בטקסט מבזה . התקופה שבה שירת רוסו כמזכיר של אריסטוקרט, העמיק את חברותו עם דידרו ועם ד'אלמבר ועבד על יצירת הערכים בנושא מוזיקה עבור האנציקלופדיה, שהייתה אז בשלבי עריכה — הייתה גם התקופה שבה חווה רוסו את חוויית ההתעוררות המפורסמת שלו, שעליה סיפר לימים בלהט רב : בדרכו אל דידרו, שהיה כלוא במגדל הכליאה ״ונסן״ ליד פריז בשל חיבור שכתב, נתקל רוסו בשאלה נושאת פרסים שפרסמה האקדמיה בדיז'ון : האם המדעים והאמנויות תרמו לטיהור המידות ? רוסו השיב : הם לא . התשובה השלילית שרוסו כתב בלהט רב זכתה בפרס הראשון, ובכך גם התחילה הן תהילתו כסופר הן רדיפתו כהוגה דעות — כפי שרוסו חזר וסיפר . במשך תריסר השנים שבין פרסום חיבורו שזכה בפרס ב- 1750 ובין פרסום ספריו האמנה החברתית ו אמיל, או על החינוך ב- 1762 התפרסמו אופרה נוספת שלו ( עם הופעת בכורה בפני לואי החמישה עשר ) , מ...
אל הספר