] 31 [ סו קרטס בפרטיות אדישה, להבדיל מאותם אזרחים חסרי עניין בפוליס שפריקלס מכנה ״אידיוטאים״ . עם זאת, אפלטון שם בפי אחרים את הטענה שפריקלס קלקל את אזרחי אתונה . אם כן האם צדקו ה״אידיוטאים״ בכך שנמנעו מענייני הציבור ודאגו לענייניהם בלבד ? אמנם סוקרטס לא נמנה עם אותם ״אידיוטאים״ מנותקים, אך הוא גם לא שאף לקריירה פוליטית . ויותר מכך, הוא אף הסתכסך שוב ושוב עם הפוליטיקאים בעלי הכוח בעיר . בשנת 406 בשלטון דמוקרטי היה סוקרטס היחיד מבין חברי הגוף המכריע שלא הצביע בעד גזרי דין מוות קולקטיביים נגד עשרת מפקדי הצי, משום שפסקי דין כאלו סתרו את החוק האתונאי . בשלטון העריצים בשנים 404 – 403 סירב סוקרטס לביצוע מעצר שרירותי של אזרח . בשנת 399 , לאחר שהדמוקרטיה שבה וכוננה את עצמה, הועמד סוקרטס לדין באשמת ״כפירה באלי העיר״ ו״הסתת הבנים נגד אבותיהם״ . המשפט שנערך לסוקרטס הסתיים בגזר דין מוות, לא מעט בשל נאומיו הפרובוקטיביים בבית המשפט : אחד מנאומיו כוון במפורש להרשעה, ונאום אחר שסוקרטס נשא בעת הדיון בעונש בטון הלועג האופייני לו, כמעט הזמין את ההוצאה להורג . את ההזדמנות לברוח ולהימלט מעונשו, אפשרות שיצרו...
אל הספר