168 שִׂיחִים, זְמַן לֹא רַב אַחֲרֵי שֶׁקָּנִיתִי בַּיִת מָט לִנְפֹּל בַּכְּפַר הַקָּטָן ״הָעוֹלם הֶחָדָשׁ״, בִּגְלַל שְׁמוֹ הַמַבְטִיחַכֹּה הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בִּגְלַל הַמָקוֹם . אַחֲרֵי הַמִלְחָמָה גָּרוּ כָּאן הַמְגֹרָשִׁים מֵעֵבֶר הַבּוּג, כָּמוֹנִי, וְקֹדֶם לָכֵן - גֶּרְמָנִים, שֶׁאַחֲרֵיהֶם נוֹתְרוּ עוֹד בַּעֲלִיַּת הַגַּג גְּזִיר עִתוֹן מִתְפּוֹרֵר מִשְּׁנַת 1936 וַהֲמוֹן בַּקְבּוּקִים קְטַנִּים מְנֻפָּצִים שֶׁל תְרוּפוֹת . אֵינִי שׁוֹאֵל מָתַי וְכֵיצַד הִיא נִקְלְעָה לְכָאן, גַּם לֹא מִי נָהַג בָּהּ בְּבַרְבָּרִיּוּת כָּזוֹ . אֲנִי רַק רוֹצֶה לִשְׁמֹר עָלֶיהָמִפְּנֵי הֶרֶס נוֹסָף, וּמְחַפֵּשׂ לְמַעֲנָהּ מַחֲסֶה עָמִיד יוֹתֵר מִן הָאוֹתִיּוֹת הָרוֹפְפוֹת שֶׁלִי . אֵינִי יוֹדֵעַ מָה לַעֲשׂוֹת . בְּאֵיזֶה מִבְנֵה לְבֵנִים לִקְבֹּעַ אוֹתָהּ הֱיוֹת שֶׁלֹּא נִשְׁאַר זֵכֶר מִן הַמָקוֹם שֶׁמִמֶנּוּ בָּאָה, מִן הַסְתָם בֵּית הָעָלְמִין הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר בַּסְבִיבָה ( בְּיִשּׁוּב שֶׁשְּׁמוֹ הָיָה לְפָנִים בְּרוֹדְזִיץ' [ Brodziec ] , אַחַר כָּך בְּרָאץ [ Brätz ] וְכָעֵת הוּא נוֹשׂ...
אל הספר