152 אִינְוָלִידִים וּשְׁלוֹשִׁים שְׁוֵיצָרִים בְּפִקּוּדוֹ שֶׁל הַמַרְקִיז דֶה- לוֹנֵיי . כָּל זֶה אָרַךְ בְּקֹשִׁי שָׁעוֹת סְפוּרוֹת וְאַחַר כָּך הֵחֵל הַטֶּבַח הַמֻכָּר שֶׁל הַמוּבָסִים . דֶה-לוֹנֵיי, הַדְּמוּת הַשְּׁלִילִית בַּדְּרָמָה, שָׁאַף לִמְצֹא בְּכָל מְחִיר מִפְלָט מִן הָאָבְדָן . הוּא הֶחְלִיף אֶת הַמַדִּים לְמִקְטֹרֶן אָפֹר וַאֲפִלוּ חָגַר סֶרֶט אָדֹם . אוּלָם מִשֶׁאִבֵּד אֶת הַתִקְוָה לְהִנָּצֵל, נִסָה לָשִׂים קֵץ לְחַיָּיו בְּחַרְבּוֹ . אַךְ מִשֶּׁסֻכַּל הַדָּבָר ( הַזְּמַנִּים לֹא נָטוּ חֶסֶד לְמֶחְווֹת הֵרוֹאִיּוֹת ) , הָלַךְ יַחַד עִם הַשְּׁבוּיִים הָאֲחֵרִים בַּנָּתִיב הָאָרֹךְ לְ"הוֹטֵל דֶה וִיל", בֵּין גִּדּוּפִים, צְעָקוֹת, מַכּוֹת, עַד שֶׁהֶהָמוֹן שָׁלַף אוֹתוֹ לְבַסוֹף מִן הַשּׁוּרָה . אֶת הֶמְשֵׁךְ הַדֶּרֶךְ עָבַר רַק רָאשׁוֹ הַתָקוּעַ עַל כְּלוֹנָס . מִן הַבְּחִינָה הַמַעֲשִׂית וּמִן הַהֶבֵּט הַהֶגְיוֹנִי הָיְתָה זוֹ אֶפִּיזוֹדָה מִשְׁנִית, לֹא בְּרוּרָה קִמְעָה וּמְגֻמְגֶּמֶת, אִם אֶפְשָׁר לְהִתְבַּטֵּא כָּךְ . לְפִיכָךְ לָבֶטַח הָעָלְתָה לְדַרְגַּת סֵמֶל, בּ...
אל הספר