118 וַהֲרֵי לֹא רוּחַ רְפָאִים הָיִיתִי, נָשַׁמְתִי, אָכַלְתִי, פָּסַעְתִי, תִיפוּף צְעָדַי נִשְׁמַע, וּטְבִיעוֹת אֶצְבְּעוֹתַי נִשְׁתַמְרוּ לָבֶטַח עַל יָדִית הַדֶּלֶת . הִשְׁתַקַּפְתִי בָּרְאִי . שַׂמְתִי עַל עַצְמִי מַשֶּׁהוּ בְּצֶבַע כָּלְשֶׁהוּ . אֵין סָפֵק שֶׁאֲנָשִׁים אֲחָדִים רָאוּ אוֹתִי . יִתָכֵן שֶׁמָצָאתִי בְּאוֹתוֹ יוֹם דָּבָר שֶׁאָבַד לִפְנֵי כֵן, יִתָכֵן שֶׁאָבַד לִי דָּבָר שֶׁנִּמְצָא אַחֲרֵי כֵן . הָיִיתִי מְלֵאָה רְגָשׁוֹת, רְשָׁמִים . כָּל זֶה כָּעֵת כְּמוֹ נְקֻדּוֹת בְּסוֹגְרַיִם . אֵיפֹה הָיָה הַמִסְתוֹר שֶׁלִי, אֵיפֹה טָמַנְתִי עַצְמִי - תַחְבּוּלָה לֹא רָעָה כְּלָל לְהֵעָלֵם בְּאֹפֶן כָּזֶה מֵעֵינֵי עַצְמֵךְ 119 מְנַעֶרֶת אֶת הַזִּכָּרוֹן - אוּלַי מַשֶּׁהוּ בַּעֲנָפָיו שֶׁרָדוּם כְּבָר שָׁנִים יְנַתֵר וִינַפְנֵף . לֹא . נִכָּר שֶׁיּוֹתֵר מִדַּי אֲנִי דּוֹרֶשֶׁת, שְׁנִיָּה אַחַת, לֹא פָּחוֹת . 1993
אל הספר