115 אוֹ רַק בְּשָׁעָה שֶׁהָרוּחַ קָמָה, פִּזְּרָה אֶת שְׂעָרִי וְהֵנִיפָה אֶת שִׂמְלָתִי . הָיָה לִי רֹשֶׁם שֶׁהֵם רוֹאִים זֹאת מֵחוֹמוֹת סְדוֹם וּפוֹרְצִים שׁוּב וָשׁוּב בִּצְחוֹק גָּדוֹל . הִבַּטְתִי אָחוֹרָה אֲחוּזַת זַעַם . עַד אֶשְׂבַּע מִכִּלְיוֹנָם הַגָּדוֹל . הִבַּטְתִי אָחוֹרָה מִכָּל הַטְּעָמִים הָאֲמוּרִים לְעֵיל . הִבַּטְתִי אָחוֹרָה לֹא מֵרְצוֹנִי שֶׁלִי . הָיָה זֶה אַךְ סֶלַע שֶׁהִסְתוֹבֵב וְנָהַם מִתַחְתַי . הַסֶדֶק קָטַע פִּתְאוֹם אֶת דַּרְכִּי . עַל שְׂפָתוֹ דִּדָּה אוֹגֵר זָקוּף עִם כַּפּוֹת רַגְלָיו הַזְּעִירוֹת . אָז הִבַּטְנוּ שְׁנֵינוּ אָחוֹרָה . לֹא, לֹא . אֲנִי הִמְשַׁכְתִי לָרוּץ, זָחַלְתִי וְהִתְרוֹמַמְתִי . עַד נְפֹל חֲשֵׁכָה מִשָּׁמַיִם, עִם חָצָץ חַם וְצִפּוֹרִים מֵתוֹת . מִקֹּצֶר נְשִׁימָה חַגְתִי סְבִיב עַצְמִי הָלוֹךְ וְחָזוֹר . לוּ רָאַנִי מִישֶׁהוּ וַדַּאי הָיָה חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי רוֹקֶדֶת . לֹא מִן הַנִּמְנָע שֶׁעֵינַי פְּקוּחוֹת הָיוּ . אוּלַי נָפַלְתִי בְּפָנִים מֻפְנוֹת אֶל הָעִיר . 1976
אל הספר