דין וחשבון

2 4 הֲגַם שֶׁרַק בְּהִזָּכְרוֹ בַּשִּׁירִים שֶׁכָּתַב אֵי-אָז, חָשׁ מְחַבְּרָם אֶת מְלוֹא הַבּוּשָׁה שֶׁל הָאַשְׁלָיָה . וּבְכָל זֹאת אֵין הוּא יָכוֹל לָשֵׂאת בְּקִרְבָתוֹ מְשׁוֹרֵר אַחֵר, אִם הוּא חוֹשֵׁד שֶׁהַלָה טוֹב מִמֶנּוּ וְהוּא מְקַנֵּא בְּכָל שֶׁבַח שֶׁהַלָה זוֹכֶה לוֹ . וְלֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהוּא נָכוֹן לְהָמִיתוֹ, אֶלָא גַּם לִמְחֹץ אוֹתוֹ וְלִמְחוֹתוֹ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה . עַד שֶׁיִּשָּׁאֵר הוּא לְבַדּוֹ, רְחַב לֵב וְרַב חֶסֶד לַסָרִים לְמָרוּתוֹ, רוֹדְפֵי הָאַשְׁלָיוֹת הַקְּטַנּוֹת . הֵיאַךְ, אֵפוֹא, קוֹרֶה שֶׁמֵהַתְחָלוֹת כֹּה נְמוּכוֹת נוֹלֶדֶת תִפְאֶרֶת הַמִלָה . אָסַפְתִי שִׁירֵי מְשׁוֹרְרִים בְּנֵי אֲרָצוֹת שׁוֹנוֹת וְכָעֵת אֲנִי שָׁקוּעַ בָּהֶם וּמִשְׁתָאֶה . וּמָתוֹק לַחְשֹׁב שֶׁהָיִיתִי חָבֵר בְּמִשְׁלַחַת שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת לְעוֹלָם, אַף כִּי מֵאוֹת חוֹלְפוֹת . לֹא מִשְׁלַחַת לְחִפּוּשׂ אַחַר גִּזַּת הַזָּהָב שֶׁל הַצוּרָה הַמֻשְׁלֶמֶת, אֶלָא הֶכְרֵחִית כְּמוֹ אַהֲבָה . 3 4 אֲנוּסִים מִתוֹךְ הִשְׁתוֹקְקוּת אוֹהֶבֶת לְמַהוּת הָאַלוֹן, פִּסְגַּת הָהָר, הַדַּבּו...  אל הספר