170 שלומית ליר ׀ ליאת איילון סבורות כי מתן הקול לחוויות שונות של נשים כפי שהן מתגלמות בעולם היצירה מאפשר לבחון את הסוגיה ולהאיר את המתח בין סוכנות ויכולות לפעולה לבין מגבלות חברתיות או אישיות המונעות מנשים לפעול כרצונן . מגדר אינו המאפיין היחיד הנבחן בספר . לצד ניתוח של הבניות מגדריות, הספר מתמקד גם בגיל הכרונולוגי והסובייקטיבי ובוחן את האופן שבו גיל זה מצטלב עם נורמות חברתיות, הן מופנמות והן גלויות . אחד ממוקדי ההצטלבות הבולטים בין גיל למגדר בא לידי ביטוי בהקשר של המראה הפיזי . הספרות המחקרית מתארת את "היעלמותן" של נשים מבוגרות מהמרחב הציבורי ; את הרגע שבו המבט הגברי, המלווה את האישה לאורך שנות נעוריה וצעירותה, דועך ונעלם . מראה האישה המזדקנת נתפס ככזה שמפר את האסתטיקה של המבט הגברי, עד כדי כך שהיא הופכת מ"אובר- נראית" לשקופה . שקיפות זו, הנובעת מהתפוגגות המבט, מובילה לדיון בשני הפרקים הפותחים של הספר בסוגיות של החפצה לעומת היעדר נראוּת . לצד ההבנה כי חרף הכאב האפשרי על אובדן הנראות, אובדן המבט נושא פוטנציאל לשחרור וכי החופש מהאובייקטיפיקציה מאפשר לנשים מבוגרות התנסויות חדשות, ואף מרח...
אל הספר