74 אסף מידני שאת בחקיקה של הכנסת ולאחרונה גם מתערב בחוקי יסוד של 35 המונח "זכות עמידה" מתייחס לזכות להישמע לפני בית הכנסת . המשפט העליון . בעשורים הראשונים לקום המדינה נדרשו עותרים להראות שיש להם עניין אישי ממשי וישיר בנושא הנדון, ובתי המשפט נהגו בקפדנות רבה בפרשנות דרישה זו . באופן דומה, פירש בית המשפט בקפדנות את השאלה האם ערעור מסוים ניתן להכרעה בבית המשפט, אם הוא שפיט או שמא מדובר בסוגיה פוליטית הנתונה להכרעת הגורמים הפוליטיים ( גביזון, קרמניצר ודותן, 2000 ) . מאז שנות ה- 80 של המאה ה- 20 משוכות ( עילות ודרישות ) העתירה לבג"ץ - "זכות עמידה" ( הדרישה לנפגע ישיר ) וה"שפיטוּת" ( העניין צריך להיות משפטי ולא פוליטי / פנימי- פרלמנטרי ) - פורשו באופן מרחיב עד שחדלו לשמש מנגנוני סינון אפקטיביים . בית המשפט העליון יכול להתערב בכל נושא, ועותרים אליו עותרים ציבוריים, לעיתים כדי לערער את המערכת הפוליטית ולהוביל סדר יום ציבורי, ולעיתים כדי לקדם אינטרסים מוסדיים ואף אישיים . התערבותו של בית המשפט העליון בנושאים שנויים במחלוקת, כמו ביטול חוק הסבירות או חוק הנבצרות, שניהם תיקונים בחוקי יסוד, עוררה ...
אל הספר