57 לשרוד את השסע עם דרמטי, אלא יכול להתפתח בהדרגה, תוך כדי משא ומתן פוליטי בין קבוצות שונות והטמעה הדרגתית של עקרונות חדשים . רעיון זה בולט בכתביו של ברוס אקרמן ( 1993 , Ackerman ) , הטוען ששינויים חוקתיים מהותיים יכולים להתרחש גם ללא תיקון רשמי של החוקה אם ישנו תהליך ציבורי ופוליטי עקבי שמוביל ל"רה- קונסטיטוציה" בפועל של המבנה המשפטי-פוליטי . כלומר, אם העם והמערכת הפוליטית מקבלים שינויים מהותיים לאורך זמן, שינויים אלה נעשים חלק מהתשתית החוקתית גם אם לא עוגנו בה במפורש . סטיבן קרסנר ( 2009 , Krasner ) מציע גישה קרובה מנקודת מבט של מוסדות ושל משטרים, ומדגיש שיציבות חוקתית אינה תלויה בהכרח ביישום פורמלי של כללים, אלא במידת הקונצנזוס שיש לכללים אלו וביכולת להתאים אותם למציאות משתנה . הוא מתאר מוסדות פוליטיים כ"מוסדות מנורמלים" ( norm - governed institutions ) , כאלה הבנויים על הבנות משתנות ועל הסכמות רופפות אך מתמשכות . במקום לראות בחוקה טקסט מקודש שאינו ניתן לשינוי אלא במנגנון קשיח, התפיסה הדינמית מזהה את הפוטנציאל הטמון במשא ומתן פוליטי, בפסקי דין ובהסדרים בלתי פורמליים לעצב מחדש את המר...
אל הספר