316 שילה שיינברג ׀ אסתר רתם דיאלוגיות ואתיקה של אכפתיות ואחריות, אמפתיה וחמלה - מקורות 401 בפילוסופיה כגון אלה של בובר ולוינס, בפסיכולוגיה ובחינוך . הפילוסופיה החינוכית של נודינגס היא בראש ובראשונה אתית- אקזיסטנציאלית ולא אפיסטמולוגית, מדגישה פעולות ויחסים בין בני אדם . אמנם החינוך מתייחס אל היחיד המתפתח והוא המושא של החינוך, אך ההתרחשות אינה רק בתוכו ולא רק בשכלו, אלא בינו לבין אחרים וביחסיהם ההדדיים . נודינגס משתיתה את החינוך לא על ההכרה - על החשיבה והידע - אלא על האתיקה העומדת על היחסים בין בני אדם והתייחסותם אחד לשני . יתרה מכך, גם באתיקה היא מתנגדת להעמדת המוסר הבין-אישי על הרציונליות בחשיבה . בדומה לגיליגן, נודינגס מבקרת את תפיסתם של ז'אן פיאז'ה ( Piaget ) ולורנס קולברג ( Kohlberg ) בעקבות קאנט, הרואה את התפתחות החשיבה המוסרית כמתארת את האדם והתפתחותו, ומכאן גם מתנגדת לתיאוריה זאת כתיאוריה מנחה לחינוך . נודינגס מקבלת את טענות גיליגן שהחשיבה המוסרית הרציונלית לפי קולברג החמיצה והזניחה את החשיבה הנשית הכוללת גם התייחסות למורכבויות אישיות וחברתיות קונקרטיות שיש להתחשב בהן . נודינגס ...
אל הספר