96 שילה שיינברג ׀ אסתר רתם כנקודת מוצא למעין "דיאלוג" שמנהל ניטשה, לעיתים במפורש ולפעמים בעקיפין, עם רוסו . דיאלוג המתחיל בביטויים של הסכמה ואהדה וממשיך בביקורת חריפה . למותר לציין שהדיון בדיאלוג יהיה בהכרח סלקטיבי ומוגבל למטרות החיבור הנוכחי . נקודת מוצא - תפיסת טבע האדם והדיאלוג עם רוסו בתפיסתו את טבע האדם, ניטשה דומה בתחילה לרוסו . כמו רוסו, הוא מבקש להכיר בערך של טבע האדם בנתינתו, של היסודות הגולמיים, הרגשיים, היצריים והמתפרצים שבטבע האדם . הוא גם מתנגד לעמדה כמו זו של קאנט הרואה באדם יצור תבוני בפוטנציה המחויב בתהליך התפתחותו להשלטת התבונה על היצר . ניטשה מאבחן את בעיית החברה בתקופתו בהפרת האיזון בין תרבות לטבע, 119 או בין מה שהוא מכנה "היסוד האפוליני", לבין היסוד הדיוניסי שבתרבות ובטבע האדם ומבקש להשיב לאדם את האומץ הגלום ביצריו הטבעיים . בנושא זה ניטשה מביע אהדה לעמדתו של רוסו 120 אך בהדרגה הוא מפתח כלפי רוסו ורואה בה פריצת דרך מבורכת, 119 . אפוליני - על פי האל אפולו : תבוני, מארגן, מאוזן, אינדיבידואלי ואסתטי הרמוני . דיוניסי - בעקבות דיוניסוס אל היין : יצריות, תשוקה וחגיגות . ה...
אל הספר