המסמכי ם הנספחי ם׀ 357 במעמדם ובסמכויותיהם של ועדי הקהילות היהודיות . אחרי הדיונים בתוכנית במדורים השונים של הנציבות, התקנון החדש התקבל לבסוף בשינויים שונים והפך לחוק שהתפרסם ב- 7 במאי 1945 . ראו על כך לעיל בסוף דבר . כפי שלומיר מציין זאת בסוף חיבורו, מטרתו העיקרית בהכנת תזכיר ארוך זה הייתה להשוות את מערכות היחסים שהתקיימו בין השלטונות ליהודים בשלושת חלקיה של מרוקו . אלה הוכנסו ב- 1912 תחת הפרוטקטורט של צרפת בחלק הארי של דרום הארץ ותחת הפרוטקטורט של ספרד בחלק הצפוני הפונה לים התיכון ולאוקיינוס האטלנטי, ואילו אזור טנג׳יר קיבל ב- 1923 מעמד של ישות בין-לאומית עם השפעה צרפתית ברורה, אך נכבש בידי ספרד בקיץ 1940 וסופח לאזור החסות שלה בצפון מרוקו עד תום מלחמת העולם השנייה . בהדגישו את מערכת היחסים שהתקיימה בכל אחד מאזורים אלה, הוא כיוון להראות עד כמה הפרוטקטורט הצרפתי שוגה ביחסו ליהודים . במקום לקרבם אליו ולהיעזר ביכולות ובכישורים שלהם במערכות השלטון שלו, הוא מרחיק אותם מעליו על אף הזדהותם עם צרפת, עם ערכיה ועם תרבותה, וזאת אחרי שנתיים וחצי ( 1940 - 1943 ) של מדיניות וישי האנטי-יהודית שבעטיה ...
אל הספר