2.3. הזכרת התגייסות הסולטאן למען היהודים מפי הסולטאן עצמו

852׀חזרה לאימה ולדִ' מָּה ב- 10 באוגוסט 1942 קיבל הוד מלכותו הסולטאן סידי מוחמד, שהאל יחזק ויאריך את מלכותו, בארמונו שברבאט משלחת של קהילת פאס, ולא היסס להצהיר בנוכחות ראשי המח׳זן — למרות משטר וישי ונוכחותן של משלחת גרמנית ומשלחת איטלקית במרוקו — שאין הבדל בין נתיניו המרוקאים המוסלמים לנתיניו היהודים, ובימים טרגיים אלה הוא שומר במיוחד על נתיניו היהודים . הוד מלכותו סידי מוחמד ביקש מחברי המשלחת של פאס להרגיע את יהודי מרוקו, ששום דבר רע לא יכול לפגוע בהם . הצהרות אלו ראויות לכך שכל יהדות העולם תכיר אותן ; הן מרפאות פצעים עמוקים . ברוח דברים אלה ציין רפאל יעקב בן אצרף בתחקיר שלו מפברואר 1943 את המפגשים שהיו לסולטאן עם משלחות של יהודים במאי וביוני 1942 . וכך הוא כתב : הסולטאן והווזיר הראשי הם רק כלי שרת של הממשל הצרפתי אשר, לרוב, אף אינו דואג להיוועץ בהם או אינו מהסס להטעות אותם בעניין המניעים וטווח התוצאות של החוקים שהם חוקקו . זה מה שיוצא מן ההצהרות שהצהיר הסולטאן אישית לפני המשלחות של הקהילות היהודיות במרוקו שבאו לשוחח איתו, בייחוד במאי וביוני ,1942 על 46 יישום החוק על מעמד היהודים המרו...  אל הספר
מכון בן-צבי