3.1. הפרעות ביהודי צפרו והענשתם במקום הענשת הפורעים

602׀חזרה לאימה ולדִ' מָּה יום נפצעו כעשרים יהודים ובהם נגיד הקהילה, שניסה להרגיע את הרוחות ואושפז עקב פציעתו . אחר כך בא מפקד הגדוד הצרפתי לבית הדואר, התעמת עם המנהל שעזר לפני כן ליהודייה ההרה, דרש ממנו לפנות את מקומו לקצין מן הגדוד שלו, אך המנהל התנגד להוראות בלתי חוקיות אלה ונשאר על משמרתו . לבד מזאת, המפקד קרא לראשי הקהילה ולרבנים ואיים עליהם שאם לא ישמרו על השקט יקרה להם מה שקרה עשר שנים לפני כן במהומות קונסטנטין, שבהן נרצחו עשרות יהודים . לאנשי השלטון בעיר, צרפתים ומוסלמים, לא הספיקו התנפלויות אכזריות אלה . הם הטילו עוצר על השכונה היהודית מיום ראשון אחרי הצוהריים עד יום רביעי בצוהריים, כביכול כדי להשיב את הסדר על כנו, אסרו על היהודים לצאת מבתיהם לכל צורך שהוא ושמו עליהם כשומרים את החיילים עצמם שהתעללו בהם . כל יהודי שעבר לידם זכה למכות רצח בקתות הרובים שבידיהם והוצמד לקיר כמו פושע . במשך שלושת הימים הללו נשארו היהודים בלא מזון, בלא מים ובלא חלב לתינוקות . עוד ביום ראשון עצרו החיילים יהודים בלא הבחנה והכניסו אותם לבית הכלא, בלא שניתן היה להגיש להם אוכל, ובכללם מי שצמו את צום תשעה ב...  אל הספר
מכון בן-צבי