48׀חזרה לאימה ולדִ'מָּה תודעה פוליטית זו השפיעה על התחלת עיצובה של זהות כלל-קהילתית חדשה, שאומנם לא הפסיקה את ההזדהות המקומית העמוקה, אך העלתה לתודעה מעין זהות יהודית מרוקאית העוטפת ומנחה את כלל הזהויות המקומיות . השינויים התודעתיים הללו התחוללו בעיקר בקרב היסודות המסורתיים של הקהילות, ובייחוד בקרב המשכילים העברים המסורתיים, כמו יצחק בן יעיש הלוי ור׳ דוד אלקאים . לעומתם, בשלב השני של התמורות החברתיות והתרבותיות שחלו תחת שלטון הפרוטקטורט בשנים 1912 - ,1940 הפעילים המיליטנטיים ביותר באו מקרב המשכילים המודרניסטים שהתנסו בעצמם בפעילות אינטלקטואלית מודרנית, בהוראה ובניהול בתי ספר של כי״ח או בלימודים גבוהים באוניברסיטאות ובבית המדרש למורים מן המזרח של כי״ח בפריז או בעיתונאות . עם זאת, גם המשכילים המסורתיים ניהלו פעילות תרבותית מגוונת פנים-קהילתית, כפי שעשה אברהם חאדידה בקזבלנקה . מפאת השיתוק הפוליטי והחברתי שגזר השלטון הקולוניאלי על ועדי הקהילות כאשר הפך אותם למוסדות צדקה, בעיקר ברפורמות של המוסדות היהודיים מן ה- 18 במאי ,1918 נאלצו המשכילים המודרניסטים, שכמעט כולם היו בוגרי בתי הספר של כי״ח...
אל הספר