פרק ש לי שי : צב ענים מן הצומח | 133 C , בעל ספקטרום O21 H 20 ונוסחתו הכימית 6 296 לדברי צ'יזיק בליעה אופייני ( איור 62 ) . הצבע נמס בחומצה גופריתית ונותן צבע צהוב-אדמדם, ובתוספת חומר אלקלי הופך להיות אדום-חום . השורש הצהוב נטחן לאבקה צהובה הנקראת כורכום 297 ולתרופות ומשמשת לתיבול, לצביעה לטיפול בפצעים בפה ולטיפול בכאבי גרון, 298 הצבען שבשורש ובתור משחת שיניים . הכורכום נמנה עם הצבענים הישירים שצביעה בהם אינה מצריכה מייצב . אף 299 נראה כי נעשה בו שימוש משום שמחירו זול שאינו עמיד לאורך זמן בחשיפה לאור, יחסית, בעיקר בהשוואה לזעפראן היוקרתי שהיו לו שימושים דומים : לתיבול, לצביעת 300 מאכלים ולריפוי . תיאור במקורות וסקירה היסטורית ברונלו מנה את הכורכום יחד עם צבעים צהובים אחרים שהיו ידועים כבר בתקופה 301 יש הפרהיסטורית וסבר שהשתמשו בו לצביעת הגוף יותר מאשר לצביעת אריגים . הסבורים שצמח הכורכום מופיע ברשימת צמחי הצבע באשור מן המאה השביעית 302 פורבס ציין כי בתקופה הקלאסית נעשה בו שימוש בדרום ערב, הודו לפסה"נ . 303 אבל למעשה אין לנו ראיות מוצקות לשימוש בכורכומה הארוכה ומסופוטמיה . בתקופות הקדומ...
אל הספר