המקורות למחקר

פרק שני : מחק ר הצב ע באריגים מ ן ה ממצא הא רכי אולו גי | 5 7 חלקית . נוסף על כך, מרבית המקורות הללו נכתבו בידי אדם שלא היה בקיא במלאכת הצביעה ולכן יש בהם טעויות ואי-דיוקים רבים . בעניין זה יש להביא בחשבון שחלק משמות הגוונים המוכרים כיום אינם זהים לאלו שהיו בעת העתיקה — סוגיה שנדונה במחקרים רבים . שמות הצבעים מתבססים על מגוון החומרים שמהם הופקו, מתיאור מופשט של הצבע או ממטָפורה של השימוש הסמלי שנעשה בצבע מסוים בחברה שבה נוצר . לפיכך אין השמות אחידים בכל מקרה בין השפות השונות ובין התרבויות, ומקצת שמות הצבעים המוזכרים במקורות הקדומים אינם זהים לשמות שבהם נקראים צבעים 1 לדוגמה, חלק מן הצבעים המוכרים לנו כיום אינם מוזכרים בלשון המקרא : אלה כיום . שמות הצבעים כתום, כחול, ורוד, סגול, אפור ועוד . במקרה אחר, הצבע הירוק בלשון המקרא מכוון ככל הנראה לגוני הצהוב ולא לגוון הירוק שאנו מתכוונים אליו כיום . ואולם על אף הזהירות שיש לנקוט בקריאת המקורות הספרותיים הקדומים, תרומתם למחקר גדולה . תעודות קדומות מתקופת הברונזה והברזל האריגים ובהם חומרי הגלם של הצביעה היו אחד הנושאים הנזכרים בתעודות מסחר קדומו...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי