אחרית דבר: ציונות, חיים ומשברי ההווה

אחרית דבר 179 בשנות ה- 20 קבעה חזון של הקמת מדינה ליהודים בשני צדי נהר הירדן, והתנגדה בחריפות להחלטה של בריטניה למסור את עבר הירדן לשלטון ההאשמי, התמידה בביקורתה החריפה כלפי בן-גוריון והנהגת היישוב, בטענה שגישתם לשלטון הבריטי רכה מדי . בשנות ה- 40 היחסים הבין-מפלגתיים נמשכו, פחות או יותר באותה צורה, ולו בדרך אינטנסיבית יותר . במחצית הראשונה של שנות ה- ,40 התרחשה השמדת יהודי אירופה . במחציתה השנייה אורגנה עלייה בלתי לגלית שמטרתה להציל את שורדי השואה ולהביא אותם ארצה . כמו כן, הוגבר המאמץ להקים יישובים חדשים ברוחבי הארץ ופותחה היכולת להגן עליהם ככל שהתקרב סיום המנדט הבריטי . כל אלה ביטויים של רצון לחיים . לעניות דעתי, גם מבקריהן הקשים ביותר חייבים להעריך את מפא"י ואת תנועת העבודה כמרכז ארגון העשייה שהתמודדה בהצלחה עם אתגרים אלה ואפשרו בסופו של דבר הקמת מדינה . נשאלת, אפוא, השאלה : כיצד, לנוכח המחלוקות והעוינות שהיו קיימות בין הקבוצות והמפלגות השונות בתקופה שקדמה להקמת המדינה, בכל זאת התקדם הציבור היהודי בארץ לקראת ריבונות מדינית ? התשובה, לדעתי, נמצאת בכך שחרף 'יצר הרע' לנצל את השימוש בכ...  אל הספר
כרמל