154 מס ע א ל ה חי י ם — ע י ו ני ם ב פ י ל ו ס ופ י ית הא ד ם ב ט ב ע ש ל א . ד . ג ו רד ו ן ולתפיסת האדם שלו . במסגרת חשיבתו הפילוסופית של גורדון, הטבע הנתון והמעשה הראוי מתחברים בהיות האדם עצמו יצור טבעי בעל תוספת של הכרה ויכולת רפלקטיבית . כפי שהאורגניזם הטבעי מבטא את דחף החיים הטמון בו בהתפתחות ממומנט מסוים למומנט אחר בהתרחשות הבריאה העצמית של הטבע הקוסמי, כך האדם הנטוע בטבע מבטא את דחף החיים שבקרבו בתנועת- מעבר מנקודת ראשית שממנה מתפשט דחף החיים אל מומנט אחר שבו הוא מתגשם . ההבדל בין האדם לבין יצורי טבע אחרים הוא שאצל האדם, דחף החיים ייקטע אם לא יפעל גם מעבר להתנהגות האינסטינקטיבית המשותפת לטבע האנושי ולטבעם של שאר בעלי החיים . קללת האדם המודרני, לשיטתו, היא שחרור האינסטינקטים הבהמיים של האדם מעוגנם הראוי במאבק על עצם החיים, וניצול עוצמתם הקיומית העמוקה למען תכליות מדומות . הפתרון לבעיה זו נמצא אצל גורדון באפשרות — ואם הבנתי אותו נכון : בחובה, לכוון את ההכרה בהתאם לפעולת החיים הטמונה מלכתחילה בחוויית החיים שממנה צומח האני, ובהדרכת תחושת ה'אחריות לכל חיים ויצירה' . זהו, בסופו-של-דב...
אל הספר