אופייה השיטתי־אורגני של משנת גורדון

150 מס ע א ל ה חי י ם — ע י ו ני ם ב פ י ל ו ס ופ י ית הא ד ם ב ט ב ע ש ל א . ד . ג ו רד ו ן הזיקה הפנימית הנתונה בין האני של האדם לבין חיי הטבע שנודעת לאדם באמצעות החוויה שקודמת להכרה . מבנה חשיבתו הוא תוצאה של מפגש בין האופק הקוסמי-טבעי והאין- סופי של הסתכלותו על החיים, לבין רצונו להתוות דרך בהתמודדות המעשית עם אתגרי החיים שעמדו מולו ומול בני קהילתו . החיים, שהפכו אצלו לעיקרון פילוסופי, נלמדו במצב הקיומי הכרוך בצורכי התמודדות עם אתגרי החיים, והם חזרו ונבחנו, לאורך כל הדרך, מול הצרכים האלה, לנוכח השאלה הקיומית : כיצד יש להתמיד בחיים, ולהרחיב את החיים בצורה ראויה . לפי התרשמותי, חשיבתו הפילוסופית של גורדון התפתחה בצורה ספירלית במהלך השנים . ניתן לחוש גם בכתביו המאוחרים ביותר, בנוכחות תובנות היסוד שניסח בכתביו הראשונים גם אם בצורה רחבה, עמוקה ומורכבת יותר, מכפי שהופיעו בשלבים הראשונים של התפתחות הגותו . זאת, על רקע התמורות שחלו בינתיים בבעיות שעלו על הפרק בקרב הציבור שבו חי, ועל רקע דין וחשבון מתמיד שנתן לעצמו על דעותיו מול המציאות המשתנית . האופי הספירלי של התפתחות שיטתו הוא פועל יוצא ...  אל הספר