פרק תשיעי: חירות ושוויון ברעיונותיו של גורדון על הקמת מושב עובדים

חיים ופרקסיס 123 מושב העובדים הראשון, נהלל . אטען שמצד תוכנן, התובנות הפילוסופיות המופיעות בדברים ששלח למייסדי נהלל אינן חדשות, אך שהן נושאות משמעויות והשלכות מבוררות יותר מהעבר, כתוצאה מהמפגש עם המציאות החדשה . אטען עוד כי הזיקה הפנימית-אורגנית שמחברת בין תובנות אלה בדבריו על ייסוד מושב עובדים, היא תוצאה של עמדה אנטי-מרקסיסטית שביקש להעמיד מול האידיאולוגיה השיתופית החד-צדדית של אנשי העלייה השלישית, ומדאגתו שגישתם הסמכותנית תשים סוף לדינמיות הספונטנית של החיים שאפיינה את תהליך הניסוי והטעייה במפעל היצירה הקהילתית בתקופה הקודמת . גם לבירור רעיונו של אהרון דוד גורדון מיסודו של אליעזר שביד, וגם אנרכיזם בציון של רצבי, הראו עד כמה עמדתו האנטי-מרקסיסטית של גורדון מעוגנת בפילוסופיה הכוללת שלו לגבי האדם בטבע, ובמיוחד ביחסים האורגניים שפילוסופיה זו הניחה בין היחיד, המשפחה, הקהילה 63 בהשראת עיסוק החלוצים בעבודת כפיים, הגדיר גורדון כעת את והעם . העבודה כתהליך הגשמת האני על כל היבטיה . לכן, כפי שהראו שביד ורצבי, גורדון התנגד למרקסיזם הן מצד תוכנו המבטל את הפרט לטובת הכלל, והן מצד אופיו כדוקטרינה ....  אל הספר