הגשמת האני בהקשרו של החינוך העצמי

116 מס ע א ל ה חי י ם — ע י ו ני ם ב פ י ל ו ס ופ י ית הא ד ם ב ט ב ע ש ל א . ד . ג ו רד ו ן . . . צריך קודם כל להיות פילוסוף, בעל השקפת-עולם שלמה משלו" . זאת כי "בטרם בואו לחנך אדם" המורה "צריך לדעת את האדם, ואין אדם יודע את האדם אלא מתוך האדם שבו בעצמו [ ו ] מתוך העולם אשר בליבו" . אין מטרתו של המחנך, לפי גורדון, "לחנך את האדם . . . בתור פרודוקט חברותי ולאומי, כי 54 אם . . . בתור חזיון קוסמי", ולכן "החינוך אינו נלמד על פי ספרים" . על רקע גישתו המחייבת את התפשטות החוויה באינטראקציה בין בני אדם, סביר להניח שבכותבו דברים אלה, גורדון ראה לנגד עיניו את המגע בין מחנך לחניך כדרך שבה המחנך נעשה בעיני החניך לדוגמה ולמופת של 'אני' המרחיב את אישיותו . אך השפעה חינוכית של אדם אחד על זולתו, אינה מתרחשת, לפי גורדון, אלא אם כן אינטראקציה זו חוללה שינוי בפרספקטיבה של החניך אשר יביאוֹ להאמין בכוח היצירה הטמון בו . המורה אינו בא ללמד במובן השגור של המלה ; אלא הוא נועד להשפיע על עיצובה העצמי של אישיות תלמידו בתוך העולם, באמצעות הדוגמה האישית "אפילו בלי כל הערה מצד המחנך" . הסיבה שהמחנך צריך להיות קודם ...  אל הספר