התפשטות החוויה וצמצומה כהתרחשות דתית־מוסרית

פילוסופיה וחיים : טבע, חברה ואחריות מוסרית-אקולוגית 89 ההכרה מגביר את הנתק . הריפוי העצמי מהנתק שבין הכרה לחיים הוא מה שגורדון מתכוון אליו כשהוא מדבר על 'בריאה חדשה', הוא הבריאה העצמית המתחדשת של קיום אנוש . מאחר שריפוי זה כרוך בדיאלקטיקה של צמצום והתפשטות ביחס בין הכרה לחיים, גורדון העניק לדיאלקטיקה זו חשיבות מיוחדת בכל הקשור לתיקון המוסרי של האדם, והציע, בתוך כך, הסבר לתופעת האנוכיות המאפיינת בני אדם בכלל, ואנוכיות היתר של האדם המודרני בפרט . נרקיסיזם — או אנוכיות יתר — הוא ביטוי של צמצום החוויה הטבעית באופן שתולה את הכול ב'אני' של הפרט . כדי לברר מה כוונתו של גורדון, בסוגיה זו, נשאל תחילה אם בכלל קיימת, אצל בעלי חיים, דיאלקטיקה של התפשטות וצמצום, שמקבילה לדיאלקטיקה של התפשטות וצמצום המאפיינת את היחס בין הכרה וחיים בקרב האדם . מתברר, לפי שיטתו של גורדון, אם ישנה הקבלה כזו, היא אינה נמצאת אצל בעלי החיים ביחס בין הכרה לחוויה, כי אם ביחס הטבעי שנוצר בין הרצייה האינסטינקטיבית בה מותנית ההישרדות לבין נסיבות הקיום החומריות המעוררות אותה . לפי גורדון, הרצייה האינסטינקטיבית שמניעה את פעולת ה...  אל הספר