פילוסופיה וחיים : טבע, חברה ואחריות מוסרית-אקולוגית 81 הטבע הקוסמי בכלל, ובתור שכזה הוא הבסיס לבקשת החיים אצל האדם . ויש, אפוא, להדגיש : גורדון תפס את האינסטינקט הטבעי המגולם במסירות ובאהבה האימהית בקרב בעלי החיים, כביטוי ראשוני של הדחף לחיים החודר, לדעתו, את כל הקוסמוס, והמשמש, באופן זה, כמודל לסולידריות 75 חברתית וליחסים מוסריים גם בין בני אדם . מובן שבעקבות דרווין, אפשר היה להתפתות ולומר שאינסטינקט האהבה האימהית הוא עניין של חוק טבע שהתפתח בהדרגה באמצעות המנגנונים הביולוגיים של מוטציה והסתגלות, אשר נועדו להבטיח את הישרדות המין בסביבה משתנית . אולם, עבור גורדון, גם התפתחות אינסטינקט ההישרדות אינה עניין של חוקיות, אלא של דחף החיים גופו . השאלה שצריכה להישאל, היא : כיצד, לפי גורדון, מתממשת השאיפה לחיים אשר נוכחת בהתרחשויות הטבעיות של העולם הנברא, במציאות המורכבת של החברה האנושית ? כל "התחדשות והשתלמות מוסרית", 76 הוא כתב ב- 1920 , "היא . . . קודם כל הבראת הגוף והנפש במובן העליון" . אך מאחר שבני אדם הם בעלי יכולת הכרתית-רפלקטיבית, וגם דרכי התקשורת הבין-אישית משקפת יכולת הכרתית-רפלקטיבית...
אל הספר