אקולוגיה ושאלת הטרנסצנדנטיות

66 מס ע א ל ה ח י ים — ע י ו ני ם ב פ ילו ס ו פ י י ת ה א ד ם ב ט ב ע ש ל א . ד . ג ור דו ן משום שקצה הפתילה ניזון מן השמן שמגיע ממקור קודם . 'השמן למאור' הוא החוויה השייכת לממשות הפנימית של הטבע, ואשר מזינה את 'להבה' — ההכרה שמאירה את העולם, כל עוד היא שואבת את תכניה מחוויית 44 על רקע זה, מובן כיצד גורדון יכול לומר, כפי שראינו לעיל, החיים . שההכרה המדעית והפילוסופית היא בגדר ניצחון האור על החושך, ולטעון, בו בזמן, כי ההכרה אינה משקפת את מציאות הטבע כשלעצמה, אלא רק מאירה אותה בצורותיה ובמושגיה . חרף מחלוקתו של גורדון עם קאנט בנוגע לקדימות החוויה להכרה, מסתמן כי גורדון מסכים עם קאנט שההכרה התבונית-קוגניטיבית, רק מסדרת ומארגנת את הממשות הניתנת לה, ואינה מכוננת את הממשות . אך, מה שגורדון כינה לעיל 'שורש האני', כמו גם כלל היבטי החוויה הטבעית הקדם-הכרתית, בהכרח יגורש, אצל קאנט, לעולם הדברים כשלעצמם, שלפילוסופיה הקנטיאנית אין זיקה אליו, אם הוא בכלל קיים . הבחנתו של קאנט בין עולם התופעות הניתן להכרה, לבין עולם הדברים שאינו ניתן להכרה, מבטאת את עניינו בוודאותה של ההכרה המדעית . מה שאיננו יודעים...  אל הספר
כרמל