דברים שבלב ‑ הן אפשר (במקום הקדמה)

להתמקד באירועים שטעמם מר . כה ממיסת לב ומשובבת נפש השורה ששר שלמה בר מלהקת "הברירה הטבעית", על ההוויה בכפר טודרא שבלב הרי האטלס שבמרוקו : "והייתה התורה שבפה מתוקה כמו טעם של דבש" . בארומה המתוקה הזו מתמקד הספר, בדבש הטבעי ; בפילוסופיה המסורתית ‑ מזרחית ; בהצעת הפיוס, האחדות, הסובלנות והמתינות ; בפוליטיקה של "העלמת העין" ; במתודולוגיה של "העין הטובה" ; בדוקטרינה של "נעשה ונשמח" ; במודל ההנהגה המאחדת של האמא המסורתית ; בפרדיגמת המתינות הספרדית שלימד הרב עובדיה יוסף ; בנוסחה לחיים משותפים שמדגימות המשפחות המסורתיות . במרכז הספר עומדת הצעת המסורתיות המקורית, היצירתית, ה"מגניבה", המגוונת והמגשרת . טענה מרכזית של הספר היא כי המסורתיות אינה ממלאת תפקיד מגשר בלבד, היא ממלאת תפקיד משמר . היא כאילו שוברת את הכללים הקטנים, אבל בעצם שומרת על המסגרת הגדולה, על המסגרת המשפחתית, על המסגרת הלאומית . "מניפסט המסורתיות" מבקש לשכנע שדווקא המסורתיות מציעה אחלה מתווה לפיוס ומציג אותו : פיוס בהתנגשות הציוויליזציות, ההתנגשות בין היהודית לדמוקרטית ; פיוס בין הזהות היהודית לזהות הישראלית ; בין דתיוּת לחילוניוּ...  אל הספר
ידיעות אחרונות