486 איך עשית את זה ? אף-פעם . רק כשאני מראה אותו למישהו אני רואה אותו . רק לעורך אני מראה . אני אוהבת לעבוד עם עורכים , גם אם אני טועה . את אוהבת עורכים , אבל דקה אחרי שיצאת עם השינויים - ביטלת אותם , לפחות כך היה ב ' חדרים ' . מהו בעינייך מקום העריכה , העורך ? זה קריטי בשבילי , אני לא רואה עד שאני לא מראה . אין לי הרגשה שהיש - יש . רק בעזרת מישהו זה חוזר אלי . ואז השינויים מאפשרים לי להגיע לשינויים אחרים . אם פסיכולוגיה היא מכשיר , אני הייתי ילדה שגדלה לבד . אבא לא היה לי , ואמא שלי היתה מאוד עסוקה . זה דור אחר היה . ושירה אף-פעם לא היתה מציאה גדולה , ואמא שלי לא חשבה שחשוב להסתכל בזה . כתבת כילדה ? מישהו סידר את העיזבון של אבא שלי ומצא שיר שכתבתי לו בגיל שלוש כשהיה בבריגדה . מאוחר יותר בעלה של אמא שלי קנה לי ספר ריק וכל- מיני אנשים כתבו בשבילי את השירים שאמרתי . עברתי קשה את מלחמת השחרור , כי זה היה סמוך למותו . וכך השתתפתי בשמחה הכללית . נשאר לך משהו מכל זה ? אני זוכרת אחד : " בזכות מה מולדת לנו יש ? / בזכות טנק שרוף באש " . מכאן הנוכחות של ' גווילי אש ' ) לידיעת הצעירים : מאסף גדול...
אל הספר