466 איך עשית את זה ? סוג של אובדן , מוות של ישות אינטימית . ראייה , כמו אבא , כמו אמא , כמו אשה , כמו בן , סוג של הוויה , שעד גיל עשר-וחצי היתה חלק מהבשר שלי . ולהפסיד את זה - מת בך משהו . עם המוות הזה אני במשא ומתן . עשו עלי סרט קצר של ארבע דקות : מה זה קולנוע בשבילך ? ואני תיארתי את הלילה האחרון שלפני הפציעה . בלילה האחרון הייתי בקולנוע וראיתי " טרזן " . טרזן עם כלב קטן כזה מתרוצץ . הראייה היא גם כל אותם סימנים מוחשיים של נוף של מִשמֵש מנצנץ על עץ במזבלה . ראייה היתה בשבילי גם תנועה . לכן התחברתי לקולנוע , וכשהפסקתי לראות גם התנועתיות הפסיקה . היא ספוגה צורות וצבעים ותווי פנים ותווי עצים , כל אלה נשארו כמין זיכרון , זיכרון שמבחינתי הוא סוג של מתנה שקיבלתי . אז אני שונה מאדם שלא היה רואה בכלל , שנולד עיוור . ומהו העיוורון ? האם העיוורון מזכה אותך בראייה אחרת ? האם יש מקום לדבר על שבחי החשכה ? העיוורון בשלב הראשון הוא חשכה גדולה . מבוי סתום שאין לך לאן ללכת ממנו . בשלב היותר מתקדם , לאחר שעברת תהליך של חניכה , גם חינוך עצמי , הייתי אומר , שימוש בחושים נוספים כדי לטעום את העולם , לגעת ,...
אל הספר