יצחק לאור

יצחק לאור 395 ולא יכול היה לעזוב את הקול הזה , מפני שהוא , זך , שִׂרטט מפות , רצח מלך , הזכיר נשכחים , שינה את הקריאה . עמיחי , למשל , בלי להתווכח עכשיו על הגדוּלה , אני לא אוהב את הוויכוחים האלה , עמיחי הרבה שנים לא היה חשוב בעיני עצמו , לא עסק במיפוי , גם כתב בכל-מיני סגנונות וצריך היה לנפות מתוך הסגנונות את עמיחי של ספריו הראשונים , אבל הוא שמר על איזו ראייה , לפעמים עד שעמום , של מבט פשוט , תְּמים- דרך , קצת טיפש , ולכן כתב וכתב . זך , עם החשיבות הציבורית העצומה שלו , יכול היה להמשיך באותה דרך שבה התחיל ? הרי הוא הפך להיות דמות חשובה שלא יכלה לעמוד במבחן " כשהלכה ממני נערתי " . הפרסונה השירית היא הישג גדול של הליריקה , אבל אתה לא יכול להיות פרסונה ציבורית שתחנוק את הפרסונה השירית . אלתרמן , אני בטוח שהיה מנבל את הפה בשיחה , אני בטוח שהוא תקע גרעפס , כי הוא שתה . אבל בשירה שלו אין גרעפסים . אי-אפשר בלי גרעפסים ? חלילה . אבל יש לי ספק גדול אם " הנפש היפה " היא המקום היחיד שממנו צריך לכתוב . תראי , חלק גדול מהמישור שהחיים הספרותיים מתרחשים בו הוא ' הגון ' . הקוראים הם צרכנים של מכוּבד...  אל הספר