318 איך עשית את זה ? האם הגעגועים לילדוּת זהים בחייך לגעגועים למולדת ? " שפת הילדות נלקחה ממני ", כתבת בהקדמה לספר שיריך הראשון . וב ' זֵכר לשִׁכחה ' אתה כותב : " הפכתי למשורר המחפש את הילד שהיה בו , הילד שעזב במקום כלשהו ושכח . המשורר גדל ואינו מרשה לילד הנשכח לגדול " . מישורי הסיפור שלי מעורבים . במצבי אין הבדלים מהותיים בין סיפור הילדות שלי לבין סיפור המולדת . הקרע שהיה בחיי האישיים חל גם על המולדת שלי . הילדות נלקחה ממני בזמן שגם הבית נלקח . יש תקבולת ושלמוּת באספקט הטרגי של העניין . בשנת ,1948 כשקרה הקרע הגדול שלנו , קפצתי ממיטת הילדות אל מסלול הגלות . הייתי בן שש . כל העולם שלי נהפך והילדות קפאה במקום , לא הלכה אתי . השאלה היא אם אפשר להחזיר את הילדות שנלקחה עם החזרת האדמה שנלקחה , וזהו חיפוש פיוטי שנותן קצב לשיר עצמו . למצוא את מחמוד דרוויש הקטן , שהיה , את זה אפשר למצוא רק בשיר . לא בחיים . אילו כתבת פרוזה , גם אז היית יכול שלא להרשות לילד שבתוכך לגדול ? הילד שחי בי הוא אחד התנאים לשירה . אם אחכים בלי הילד השובב שבתוכי , לא אוכל להיות משורר . איך לאזן בין חוכמה לבין ילדות ? שיר...
אל הספר