286 איך עשית את זה ? אפל בתוך הבהיר שלו , המעמק הזה עושה את המקום לטוב להביט בו עד אין-סוף , ואני חייב להביט . יש אנשים שכותבים ופניהם לקיר ; אני צריך נוף גם כשמה שאני מתאר לא שייך לשום דבר . אני שואב אותו ממקום שבו היה פעם . אני מספר על עקבות בחול . וזה יוצר את איכות הקֶשב שבה אני משתמש אחר-כך כדי להסתכל פנימה . כשהייתי שנה בהרווארד קיבלתי חדר-עבודה עם חלון שפנה למגרש-חנייה . זו היתה זוועה שקשה לשער . ישבתי מול הקיר והלכתי ונעשיתי אומלל יותר ויותר . אם אתה מקבל את הדין של החוץ , של העולם , והחלון פנה למגרש חנייה , למה לא הסתכלת בו ? מגרש חנייה עם מיליון גגות מכוניות נוצצים בשמש או מכוסים שלג ? אתה בוחר לך בְּמה להסתכל ? עושה לעצמך סלקציה של המציאות ? אבל המראה הזה לא אומר לי . או אומר לי לכַבּות . אני לא מוכן לזה . זה סוג של מוזיקה שאני לא יכול להקשיב לה . אני נופל מזה . זה כמו הרבה תערוכות שאני רואה , לא אומר לי , אני נכנס ואני יוצא החוצה . נופל מזה . תערוכות הן אמנות שאנשים עושים . מגרש חנייה זו מציאות . אבל צריך להיות עשוי לכך כדי שזה יעשה לי משהו . לנוף הזה אני לא צריך שום דבר , א...
אל הספר