230 איך עשית את זה ? ואת חושבת שאילו דוסטוייבסקי היה צומח בתרבות אחרת הוא היה הופך לפילוסוף ? גם פילוסוף . היו לו נטייה וחוש לזה . אבל ברוסיה לא רצו בזה ולא ציפו לזה . הספרות ענתה על הכל : חיים פוליטיים , חיים חברתיים , פילוסופיה , חופש , הכל , כי רוסיה מעודה לא היתה חברה דמוקרטית . הספרות היתה התופעה הכי חופשית בכל התרבות הרוסית . ברוסיה קיימת תמימות- דעים תת-הכרתית , שלפיה האמנות והספרות באות מתוך הבטן , אפילו לא מתוך הלב . העולם הרציונלי יאה רק לביקורת , ואילו עולם היצירה הוא בלתי רציונלי ואינטואיטיבי בלבד . האמונה הרוסית בבלתי-רציונלי היתה בשבילי עונש מוות . זה האופי הרוסי . מאז שאני זוכרת את עצמי , הייתי בטוחה שהגורל שלי הוא הספרות . אבל איזו ספרות ? כמו כולם ניסיתי לכתוב שירה , אבל ידעתי שזה לא התפקיד שלי . כישרון גדול אין לי . אחת מהשורה לא רציתי להיות . כתבתי כמה סיפורים , די טובים , אבל הייתי קרה כלפי זה . גיליתי שאני יכולה . לכן החיים שלי ברוסיה היו דרמתיים . הרגשתי מה הז ' אנר שלי : המסה . פרוזה שבנויה רק ממחשבה , מלים , סגנון , ולא קשורה בנושא , אנשים , פסיכולוגיה , חיי יומ...
אל הספר