150 איך עשית את זה ? לך חליפה . אתה לא יודע ממה תתחיל לתפור . אתה צריך לקחת מידה . חייט , איזה מידה הוא לוקח לך ? מידה של שורה , אורך של שורה . אתה כותב שורה . עד שאתה מגיע לשורה . שורה זה כבר השיר . בעצם אדם לא כותב שיר ארוך . הוא כותב שורה אחת . השורה האחת הזאת הביאה אותו לידי מאבק עם המעיק עד שהוא נרגע , עד שהִרפה ממנו לרגע והפסיק את הכתיבה , אבל לא גמר . אף-אחד לא גמר . לא שקספיר , לא גתה , לא אלתרמן ולא ביאליק . הוא כותב וכותב , ותופר את החליפה הזאת , לפי אותה שורה . השורה השנייה כתובה לפי הראשונה . אותה מידה . וכל מה שהולך לך בדרך החיים בין כתיבת השורה הראשונה לשנייה , כל מה שאירע לך בעולם , בחייך , גם בעולם , אם אתה חש את העולם ועָרֵב לו , נכנס ומפריע לך ומסבך אותך ומעיק עליך ומועֵק אותך , נכנס לך בתוך החיפושים לשורה השנייה . אחרי השורה השנייה , אתה צריך למלא עוד שתי שורות , אם מינימום אתה רוצה לעשות בית , וארבע שורות זה בניין השיר . יש לך ארבע שורות - יש לך בניין . השורה השנייה מחפשת את השלישית . מכאן , החיים האלו שנכנסו לתוך חייך , חיי השיר שמושפעים מחייך הפרטיים , כל מה שאוֹר...
אל הספר