מאיר ויזלטיר

18 איך עשית את זה ? יותר פשוטה להפסקות בכתיבה . הוא קשור בזה שאני לא מוכן לכתוב שוב מה שכבר כתבתי . כשאני מגיע להרגשה שאני עומד לכתוב דברים שכבר כתבתי , אני מפעיל את חוסר הרצון שלי לכתוב בצורה יותר אקטיבית . אישית זה די מעצבן . זה מעצבן כי אתה מתחיל להיות אלים נגד עצמך . נגד דברים שמעמידים פני דברים מוכנים , פני דברים שצריך לטפל בהם . לפעמים אני מתפתה לטפל בהם ואחר-כך זורק אותם . לפעמים הדברים יותר חכמים ממך . אז קורה שאני מגלה שלא צדקתי , שזה לא מה שחשבתי . אבל בדרך-כלל אני צודק בעניין הזה , ויש לי תקופה קשה . ואם זה נמשך הרבה זמן , וזה יכול להימשך חודשים , אתה נכנס לסוג של פחד , כי אין לך ערובה שאתה תמצא את המוצא הבא , והניסיון בעניין זה הוא מנחם מאוד מוגבל . אתה יכול לומר לעצמך אלף פעמים שזה כבר היה בעבר ויום אחד אתה יוצא מזה . ויש בזה אלמנט של פחד . אבל זאת השיטה שלי . משוררים רבים דיברו על חרדה התוקפת אותם מול גיליון הנייר הלבן , ועל הצורך הדוחק להשחיר אותו . מה אתה חש ? אין לי פחד כזה מן הסיבה הפשוטה שאין לי נייר לבן . כשאני כבר מתיישב לכתוב , יש לי כבר תמיד עשר שורות לפחות . יש ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד