אסתר ראב

12 איך עשית את זה ? אדמת חמרה קשה חופר לו חור . הוא לא מקנן על עצים . את יודעת שיש כמה ציפורים שמקננות באדמה ? הוא אחת מהן . הוא מיוחד מאוד . כשהוא עולה לגובה , כמעט שלא רואים אותו . הוא אינו שר . הוא מדבר צלילים , טאו , טאו , טאו . . . פעם באַלט . פעם בסופרן . מי האַלט אינני יודעת . אבל יש לו שני סולמות . אז ככה . ערב אחד אני שומעת צפצוף עצוב . טאו . . . טאו . . . טאו . . . מה זה ? איזה ציפור באה לי ואני הרי מכירה את כל אלה שמקננים . אז אני תופשת שזה שרקרק והוא אינו חדל . אני מכירה אותם , הרי החזקתי מתים שלהם ביד והייתי בוכה עליהם . יש לו גב זהב וכנפיים כחולות . כחול שדומה לשמיים בחורף . כחול עמוק . והוא בוכה , טאו . . . טאו . . . כאילו הוא אדם . שומעים את העצב בתוך ה . . . הרי זה שרקרק . אז כתבתי שיר . הוא עושה את כל הזמרה שלו מלמעלה . כמעט לא רואים אותו . הוא מראה רק את זנבו . כל-כך קוקֶטיות הציפורים . נורא קוקטיות . השלדג זה איזה מין מנוול כזה . נורא . " שרקרק בוכה בלילה . . . " זו תמונה . הציירים אומרים לי שאני יותר ציירת ממשוררת . אלתרמן התחלק מעלי כמו - - לא יודעת . הוא לא מדבר ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד