(ד) הזירה הפנים־מפלגתית

המעמד החוקתי של ראש הממשלה 68 בחירת מועמדים נעשית בדרך כלל בזמן שהן נמצאות באופוזיציה או לאחר תבוסה 238 ספק אם תובנה זו משקפת את המציאות במפלגות בישראל כיום – בבחירות . להוציא אולי את מרצ . במפלגות רבות לא מתקיים דפוס בחירה דמוקרטי של נציגי המפלגה בכנסת – בין להלכה, מכוח הוראה מפורשת בתקנון המפלגה ובין אם באופן מעשי . מצב זה מתאפשר נוכח שתיקתו של חוק המפלגות בנושא . גם מפלגות שבהן קיים דגם דמוקרטי של מנהיג מפלגה אימצו בשנים האחרונות תיקונים לתקנוני המפלגות המחזקים את כוחו של יושב ראש המפלגה בכל הנוגע לניהול ענייני המפלגה וליכולת להשפיע על החלטות משמעותיות הנוגעות למפלגה . בכך, קבעו הן איזון שונה בין הצורך בחיזוק כוחו של המנהיג ובהרחבת חופש פעולתו לבין שמירה על עקרונות היסוד של ייצוגיות והפרדת רשויות . 239 ודיון בה השאלה אם יש צורך בדמוקרטיה פנים-מפלגתית היא שאלה מורכבת חורג כמובן מגדרו של ספר זה . אף אם נצא מנקודת מוצא שיש לבכר תפיסה ״צרה״ 0 2 לא נוכל במסגרת זו לדון באופן מעמיק במה של דמוקרטיה, כפי שמציע יגאל מרזל, שמתחייב מאימוץ תפיסה מינימליסטית זו . עם זאת, אבקש להציג בקווים כלליים ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן