המעמד החוקתי של ראש הממשלה 66 23 למבנה ביקמרלי שהוכח כי הוא עשוי לחזק את יכולת הפיקוח הפרלמנטרית . כעת, הדיון יתמקד במעמדו של ראש הממשלה בהליך החקיקה . הניתוח המשווה העלה כי בחלק מן המדינות יש לראשי הממשלה סמכויות ייחודיות המוקנות להם ביחס להליך החקיקה . דוגמאות בולטות הן המנגנון בצרפת המאפשר לראש הממשלה להכריז על הצעת חוק בנושא תקציב כעניין של הצבעת אמון, ככלי להשליט משמעת קואליציונית והמנגנון בגרמניה המאפשר לקנצלר להכריז על ״מצב חירום חקיקתי״ כאשר הפסיד בהצבעת אמון והפרלמנט לא פוזר . בישראל, לא קיים מנגנון מעין זה . ואולם, הוצע לאמץ את מנגנון הצעת האמון, אשר מקנה לראש הממשלה שליטה משמעותית על הליך החקיקה ומאפשר לו לקדם יוזמות חקיקה מרכזיות . בכך, אמצעי זה תורם לחיזוק המשילות . ההמלצות בנוגע למנגנוני קבלת ההחלטות בממשלה יספקו מענה לקושי שהתגלה בזירה זו . ראינו כי ראש הממשלה מוסמך בפועל לרוקן מתוכן החלטות של ועדות שרים – ובכלל זה של ועדת השרים לענייני חקיקה – וזאת באמצעות סמכויות נגטיביות . אימוץ המלצותינו ביחס לסמכויות אלה יביא לחיזוק מעמדם של הממשלה והשרים ולריסון כוחו של ראש הממשלה ...
אל הספר