(ג) סיכום: היחס בין הליכי קביעת המועמדים לבין מעמדו של ראש הממשלה

פרק ה : מעמדו של ראש הממשלה בזירה הפנים-מפלגתית 347 מפלגה . ככל שהליכי הבחירה ריכוזיים יותר ועקרון הייצוגיות מקבל משקל פחות משמעותי, כך גובר כוחו של ראש הממשלה לשלוט בנעשה הן בממשלה והן בכנסת . כאשר מוסדות המפלגה ממנים את המועמדים לכנסת, כוחו של המנגנון המפלגתי רב יותר . ההיסטוריה מראה כי ראשי המפלגות יכלו להשפיע על הצבעותיהם של חברי הכנסת מטעם המפלגה והמשמעת הסיעתית הייתה חזקה יותר . חברי כנסת שפעלו 140 לעומת זאת, מפלגות שבהן בניגוד למשמעת הסיעתית היו מוצאים מן הכנסת . מונהגות בחירות מקדימות מציבות אתגר משמעותי יותר בפני יושב ראש המפלגה . אמנם חברי הכנסת נבחרו לכהונה כנציגי המפלגות, אולם העובדה כי הם נבחרים על ידי ציבור רחב ולא בידי אליטה מפלגתית, מובילה לתופעה שבה חברי הכנסת חשים 141 הם תופסים עצמם כאילו פחות מחויבות לפעול על פי רצון מנהיגות המפלגה . 143 142 ולכן רואים עצמם פחות כבולים למשמעת הסיעתית . נבחרו בחירות אישיות 144 על תופעה זו של פיחות במעמדם מחויבותם הישירה היא אפוא כלפי קהל הבוחרים . של מוסדות המפלגה וכרסום במשמעת הסיעתית עמד קניג בציינו : ״כל עוד נקבעה רשימת המועמדים בי...  אל הספר