המעמד החוקתי של ראש הממשלה 296 היו שותפים לעמדה לפיה ניתן באופן עקרוני לתקוף את נוהג הכהונה המקבילה במישור שיקול הדעת . המחלוקת בין השופטים נסובה על פרשנותו של חוק-יסוד : הממשלה . כפי שצוין לעיל, חוק-יסוד : הממשלה הנוכחי אינו כולל הוראה המתירה לראש הממשלה במפורש לכהן כשר . הוראה זו הייתה קיימת בחוק-יסוד : הממשלה הקודם, משנת 1992 . השאלה שהתעוררה היא כיצד יש לפרש את השמטתו של סעיף זה, בין היתר בשים לב לקשיים המתעוררים נוכח הכהונה המקבילה ובכללם ״ניגוד העניינים המיניסטריאלי״ בין הכובעים השונים של ראש הממשלה, העומס בו נתון ראש הממשלה המונע מבעדו להקדיש את תשומת הלב הדרושה לתיקים השונים והחשש מפני ריכוז הכוח וערעור עקרון הפרדת הרשויות בזירה הפנים-ממשלתית . הנשיאה נאור דחתה את העתירה בהתבסס על פרשנות תכליתית של חוק-יסוד : הממשלה . לדבריה, שתיקתו של חוק-היסוד בסוגיית הכהונה המקבילה אינה מהווה 380 היא מדגישה כי הכהונה הסדר שלילי אלא דווקא ״השתמעות חוקתית חיובית״ . המקבילה היא פרקטיקה חוקתית השגורה מאז שנותיה הראשונות של המדינה ועד היום . ההסדר המפורש המאפשר לראש הממשלה לכהן כממלא מקום לתקופה ...
אל הספר