פרק ד : מעמדו של ראש הממשלה בזירה הפרלמנטרית ובזירה הפנים-ממשלתית 277 ביסוד שיקול הדעת הרחב עומד האינטרס הציבורי להבטיח את יציבותה של 296 הממשלה ואת יכולתה לעמוד במשימותיה . בפרשת גלנט הובהר כי כאשר הרשות המועמדת לביקורת היא הממשלה או ראש 297 אחד השיקולים שהוכרו הממשלה בית המשפט יגלה ריסון רב לאור מעמדם הרם . 298 כלומר בפסיקה כשיקול המצדיק ריסון שיפוטי הוא קיומה של ביקורת פרלמנטרית . אישורה של הכנסת למינוי מזמין ביקורת שיפוטית מרוסנת יותר . ההתחשבות במעורבותה של הכנסת מביאה לידי ביטוי את עקרון הייצוגיות שהוא אחד מעקרונות היסוד של המשטר החוקתי בישראל . תימוכין למשקל המהותי שמעניק בית המשפט למעורבות הכנסת במינוי ניתן למצוא 299 פסק הדין עסק בשאלת סמכותה של הממשלה בפסק הדין שניתן בפרשת אור-הכהן . למנות שר ללא אישור הכנסת מכוח סעיף 30 ( ד ) , החל בעת ממשלת מעבר . העתירה שהוגשה נגד מינויו של חבר הכנסת נפתלי בנט לתפקיד שר הביטחון אמנם נדחתה, אך ניתן סעד של מעין התראת בטלות . בפסק הדין, צמצם בית המשפט העליון את סמכותה של הממשלה למנות שרים בעת ממשלת מעבר, וזאת באמצעות אימוץ פרשנותו של היועץ המש...
אל הספר