פרק ד : מעמדו של ראש הממשלה בזירה הפרלמנטרית ובזירה הפנים-ממשלתית 233 פי הצעתו של ראש הממשלה . ההיררכיה הפנים-ממשלתית באה לידי ביטוי מובהק עוד יותר במסגרת הליך הפיטורים, באשר חוק-היסוד קובע כי ראש הממשלה הוא 66 סמכות זו לא הייתה קיימת בשנותיה הראשונות של המוסמך להעביר שר מכהונתו . המדינה והיא אף לא מצאה ביטוי מידי עם כינונו של חוק-יסוד : הממשלה הראשון ב- 1968 . למעט האפשרות להוביל לסיום כהונתו של שר מחמת הפרת המשמעת 67 ראש הממשלה לא יכול היה לפטר שר אלא על ידי התפטרותה של הקואליציונית, 68 סמכותו של ראש הממשלה להעביר שר מכהונתו עוגנה רק בשנת הממשלה כולה . 1981 במסגרת התיקון שהוזכר לעיל, כביטוי מעשי לעקרון האחריות האישית . העדרה של סמכות העברה מכהונה נתפס כ״פגם פרלמנטרי״ נוכח המציאות הקואליציונית הקיימת . עמד על כך חבר הכנסת דאז, אמנון רובינשטיין, אחד מיוזמי הצעת החוק : הצעת החוק שאני מתכבד להביא בזה, עניינה אלמנטארי ומובן מאליו בכל משטר מתוקן ; כלומר שראש הרשות המבצעת, ראש הקאבינט, ראש הממשלה, הוא המנווט את הממשלה ויש לו סמכות לבחור את צוות השרים ולפטר חבר בצוות השרים, שר מן השרים, הכול...
אל הספר