(ב) עקרון הפרדת הרשויות בדין הישראלי

המעמד החוקתי של ראש הממשלה 192 55 ניתן לומר כי הוא משתמע ממספר הוראות בחוקי-היסוד המוסדיים . בחוקי-היסוד, עמד על כך אהרן ברק במאמרו : ״גישה פרשנית, המבוססת על תפיסת החוקה כמכלול, היא תפיסה מקובלת במשפט החוקתי [ . . . ] לשון החוקה אינה רק לשונה המפורשת אלא גם לשונה המשתמעת . ניתן לומר כי הלשון המשתמעת כתובה בטקסט בדיו נסתר . היא כתובה ״בין השורות״ . טלו חוקה הקובעת בסעיפיה השונים את סמכותן של הרשויות השונות ואת זכויות האדם . ניתן לומר כי החוקה קובעת במשתמע את 56 העקרונות בדבר הפרדת הרשויות , עצמאות השפיטה ושלטון החוק״ . עניינו בפרק זה הוא בבחינתו של עקרון זה באספקלריית יחסי הכנסת והממשלה . כפי שנראה, ההסדר הרווח בישראל – לרבות במישור החוקתי – משקף תפיסה גמישה 57 תפיסה זו מאופיינת ביחסי גומלין בין שתי הרשויות, ובמרכזם של הפרדת רשויות . אחריותה הפוליטית של הממשלה בפני הכנסת . גם בישראל הממשלה שולטת באופן מובנה בנעשה בכנסת . 58 זאת, בשנים האחרונות ניתן להצביע על מגמה של התעצמותה של הממשלה . בין היתר, בעקבות תיקוני חקיקה שונים אשר החלישו את יכולת הפיקוח של הכנסת . מגמה זו מעוררת סימני שאלה ...  אל הספר