המעמד החוקתי של ראש הממשלה חקיקתי . ההסדרים הללו, שנועדו לכאורה לחזק את המערכת הפרלמנטרית, מחזקים בפועל את כוחם של מנהיגי המפלגה, ומכאן שאף את כוחו של ראש הממשלה . בניגוד למשטרים נשיאותיים, הרשות המבצעת במשטר פרלמנטרי אינה נתונה בידי אדם יחיד . בהתאם, שני העקרונות הבסיסיים שלאורם אמור לפעול הקבינט הם עקרון הקולקטיביות ועקרון הקולגיאליות . ואולם, קיים פער בין עקרונות אלה לבין הנעשה בפועל . זאת, הן בשל צורך לאמץ דפוס פעולה יעיל יותר והן בשל קיומה של היררכיה בתוך הקבינט, על רקע מעמדו המיוחד של ראש הממשלה . הניתוח המשווה מעלה כי במרבית הדמוקרטיות הפרלמנטריות ראשי ממשלה מצוידים בסמכויות חשובות המקנות להם מעמד עדיף . הן בתוך הקבינט ( למשל, הסמכות למנות ולפטר ) והן במסגרת יחסיו עם הפרלמנט ( כגון סמכות הפיזור של בית הנבחרים ) . עם זאת, עוצמתו של ראש הממשלה משתנה ממדינה למדינה, הן בשל שוני בהסדרים המשפטיים והן עקב הבדלים הקיימים ברקע התרבותי, החברתי וההיסטורי . המגבלה המרכזית המוטלת על ראש הממשלה היא מגבלה פוליטית . גם במדינות שבהן ראש הממשלה מצויד בסמכויות המאפשרות לו לכאורה להכתיב את רצונו, ב...
אל הספר