המעמד החוקתי של ראש הממשלה לא קיימת אחידות בהתייחסות לשני מושגים אלה . כך למשל, על פי סעיף לחוקת גרמניה הקבינט אמור לפתור מחלוקות בין שרים באמצעות מליאת הקבינט . החוקה מתייחסת לכך כהגשמה של עקרון הקולגיאליות ( Collegiate responsibility ) אולם מכל מקום, בספרות עקרונות בספרות רואים בכך מימוש של עקרון הקולקטיביות . אלה נתפסים כעקרונות נבדלים . הגם שעקרון הקולקטיביות ועקרון הקולגיאליות נתפסים כמאפייני יסוד בשל בפעילותה של הממשלה במשטר פרלמנטרי, הם אינם מתגשמים במלואם . 0 מתעורר מתח אינהרנטי בין הצורך לפעול ריבוי המשימות המוטלות על הקבינט, כיחידה אחת, כמתחייב ממהותה של הממשלה כגוף קולקטיבי, לבין הצורך לייעל את תהליכי קבלת ההחלטות באמצעות קבלת החלטות בפורומים מצומצמים יותר . כאשר מדובר במשטר רב-מפלגתי וחברי הקבינט מגיעים ממפלגות שונות, מתחדד הקושי לפעול בהרמוניה כגוף אחד, נוכח קיומם של חילוקי דעות . כפי שנראה במרבית המדינות הפרלמנטריות מליאת הקבינט אינה הזירה המשמעותית ביותר גם עקרון הקולגיאליות אינו ממומש באופן מוחלט, בין בה מתקבלות ההחלטות . חרף הסתייגויות אלה, צביונו של היתר נוכח מעמדו המ...
אל הספר