פרק א : מעמדה החוקתי של הרשות המבצעת במשטר פרלמנטרי הפכו להיות מתווך הכרחי בין העם לבין נבחרי הציבור, בוודאי בשיטת בחירות יחסית . הפרלמנט חולק את שנית, במדינות בהן מונהג ״משטר מעורב״ ( חצי-נשיאותי ) , ייצוג העם עם אורגן חוקתי נוסף – נשיא מדינה, שאף הוא נבחר בבחירות כלליות על לכך יש להוסיף כי במדינות רבות קיימים מנגנונים שונים של דמוקרטיה ידי העם . המזוהה אולי יותר מכל עם המקובל אף בבריטניה , 0 בראשם משאל העם,ישירה, מנגנון משאל העם מכרסם באופיו הייצוגי התפיסה הקלאסית של בלעדיות בייצוג . אם כי ניתן לומר כי להבדיל משני הגורמים הקודמים, אין מדובר של המשטר, כמו כן, חלוקת הייצוג עם ב״כרסום של קבע״ אלא רק שעה שמופעל המנגנון . המפלגות ועם נשיא מדינה מותירה את המשטר כמשטר של דמוקרטיה ייצוגית, בעוד שמשאל העם מכרסם לא רק במונופול של הפרלמנט, אלא במהותה של הדמוקרטיה הייצוגית . בחלק מן המדינות הפרלמנט חולק את מלאכת הייצוג לא רק עם ״שותפים מקומיים״ אלא גם עם ״שותף חיצוני״ – האיחוד האירופי . החברות בגוף זה טומנת לאורך השנים נשמעו בחובה חלוקה של הריבונות עם מוסדות האיחוד האירופי . טענות שונות לפיהן הא...
אל הספר