כמו משאלה של אף אחד 129 שקרה לילדה אחת בפרדס אחד . כלומר מה שקרה כשהיא ועוד שני בנים ( ועוד אחד נוסף ) נכנסו לפרדס הזה . חשוב להגיד כבר עכשיו : לא קרה שם שום דבר . כלומר לא שום דבר נורא . מה שקרה ( או לא ) היה גבולי . לא ( רק ) בתחום האפור של התנהגות מינית, אלא גם בתחום שבין מציאות ובדיון, ובעיקר בתחום של אזורים דיכוטומיים בנפש . גבולות וטשטושם . חמלה ואכזריות . שמירה והפקרה . משהו בתוכךְאומר לך, שבי ותכתבי את זה כבר . למען השם . משהו בתוכךָאומר לך, תיזהר . משהו בתוכךְ, אומר לך, בשביל מה ? לא מספיק פעם אחת לא להיזהר ולהיכנס לפרדס ? משהו בתוכךָאומר לך, אתה מוכרח . אתה מוכרח להיכנס שוב לפרדס הזה ולספר את מה שהיה ( או לא ) . אי אפשר לצאת מהפרדס בלי להיכנס אליו . ( הערה : התיאור הזה, הדו-מגדרי, הוא לא תוצאה של פרוגרסיביות, לא מטורללת ולא בכלל — הוא תוצאה של העברית שמפרידה בין סופר לסופרת . אבל הנפש שבתוך תהליך היצירה לא מובחנת בקטגוריות של גוף . ) * * * אז אתה מתחיל לכתוב . בשנים שיבואו תשאל את עצמך לא פעם — למה . למה בעצם התחלת . תנסה לשחזר את הערב הזה שבו פתחת את המסמך הראשון שקרוי על שמ...
אל הספר